קו הרכבת יי-וו - מדריד
 | |
| קרון רכבת מיי-וו בעיר מדריד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
| מידע על הקו | |
| אורך הקו |
13,000 ק"מ  |
| תרשים הקו | |
| קווי רכבת אירו-אסייתיים, ביניהם הקו הארוך בעולם, מיי-וו למדריד | |
  | |
קו הרכבת ייוו - מדריד הוא מסלול רציף של תעבורת קרונות רכבת על גבי מסילת רכבת, מהעיר יי-וו בסין, לעיר מדריד בספרד, מרחק של כ- 13,000 קילומטרים (8,100 מיל), ובכך הוא מהווה את קו הרכבת הישיר הארוך בעולם. רוב התעבורה בו היא לצורך העברת מכולות ובהן סחורות. עד לבניית הקו, נחשבה הרכבת הטרנס-סיבירית לקו הארוך בעולם. קו יי-וו - מדריד הוא אחד ממספר מסלולים המשמשים רכבות משא למרחקים ארוכים בגשר היבשה האירו-אסיאתי החדש (New Eurasian Land Bridge). מסלולים אחרים בין ערים בסין לבין אירופה, המחוברים באמצעות רכבות משא רגילות, כוללים למשל את קו Lianyungang עם רוטרדם, או יי-וו עם ורשה ; נכון לשנת 2016, לפחות שתים עשרה ערים סיניות ותשע ערים אירופיות מחוברות בקווי רכבת דומים.[1]
המסילה של קו הרכבת המתחיל בעיר יי-וו, הממוקמת על חוף האוקיינוס השקט, 300 קילומטר דרומית לשנגחאי, וכ-13,000 ק"מ מספרד. הקו עובר דרך סין לכל רוחבה, קזחסטן, רוסיה, בלארוס, פולין, גרמניה וצרפת, ומסתיים במדריד בירת ספרד. קו הרכבת נדרש להתמודד עם מספר אתגרים, ביניהם סוגי כתב שונים, מהירויות שונות וסוגי מדידה שונים. אך האתגר הגדול ביותר הוא בתקן המסילות המשתנה. בסין, בפולין ובמערב אירופה בנויים קווי הרכבת בתקן הסטנדרטי (אנ'), בעוד בקזחסטן, רוסיה ובלארוס נעשה שימוש בתקן מסילה רוסי נפרד (אנ'), ובספרד עצמה נהוג התקן האיברי (אנ') הרחב עוד יותר. הפתרון לכך הוא בחילופי בוגי Bogie exchange, שהיא מערכת הפעלה ייחודית עבור קרונות רכבת שנדרשים לעבור כמה תקני מסילות, והגלגלים בהם מותאמים לכמה מסילות שונות, כדי להתגבר על ההבדלים ברוחב המסילות. לביצוע חילופי בוגי, עוברים קרונות הרכבת התאמה על ידי הסרת השלדה המכילה את הגלגלים והצירים שבתחתית הקרון, והתקנת בוגיה חדשה עם גלגלים מרווחים יותר או צרים יותר, בהתאם.
ההתאמה הידנית של הקרונות לתקן מסילות הרכבת המקומי במשך שלוש פעמים מחייבת זמן, לכן אורך המסע 21 יום, שלושה שבועות. עדיין זול יותר וקצר יותר באופן משמעותי מהובלה בים, שתארך שישה שבועות. הובלת הסחורות במשאיות דרך כביש אמנם מהירה יותר, אך תדרוש מספר רב של משאיות, בעלות כבדה, במקום כל קרון תובלה. מעבר לעלות הגבוהה יותר באופן ניכר, הסעת סחורות במשאיות תגרום לזיהום אוויר פי שלושה (114 טון CO 2 לעומת 44 טון ברכבת), לכל נסיעה.
קבוצת InterRail השיקה את קו הרכבת בנובמבר 2014, בשיתוף פעולה עם חברת הרכבת הסינית וחברת דויטשה באן (DB). קבוצת InterRail, הרשומה בשווייץ, היא קבוצת תחבורה בינלאומית עם התמחות בהובלה ברכבות, והיא בעלת הקרונות והמכולות.[2]
הקו שמחוץ לסין מנוהל על ידי שיתוף פעולה גם עם חברת הרכבות הרוסית (RZD). סחורות אופייניות כוללות מחשבים וחלקי רכב. לכן הקו ייחודי גם בשיתוף הפעולה הבינלאומי בין חברות עסקיות ולאומיות שוונת.
עם הקמת הקו הכריז נשיא סין שי ג'ינפינג על יוזמת החגורה והדרך, שחזור של דרך המשי ההיסטורית, ואילו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין קרא ל"גל תיעוש חדש ברחבי יבשת אירואסיה. " [3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האיחוד הכלכלי האירואסייתי
- יחסי סין–רוסיה
- מסילת הרכבת באיקל-אמור
- הרכבת הטרנס-אסיאתית
- הרכבת הטרנס-סיבירית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shepard, Wade (2016-01-28), "Why The China-Europe 'Silk Road' Rail Network Is Growing Fast", Forbes
- ^ https://www.theguardian.com/business/2014/dec/10/silk-railway-freight-train-from-china-pulls-into-madrid
- ^ "China flags train to Madrid to revive Silk Route", Atul Aneja, The Hindu, 23 November 2014